חזרה
הפרעות שינה של תינוקות

הפרעת שינה / הפרעות שינה אצל תינוקות – מהן ומה הגורמים להן?

מרבית התינוקות מגיעים לשנת לילה רציפה במהלך השנה הראשונה לחייהם, אך תוצאות מחקרים שונים מראות כי 20-30% מכלל התינוקות והפעוטות מגיל חצי שנה ועד שלוש, לא מפתחים את היכולת לישון ברציפות והשינה שלהם ממשיכה להתאפיין ביקיצות מרובות או ממושכות. בעיות שינה אצל תינוקות נקבעות גם על סמך איכות השינה שלהם (ביום ובלילה) ועל פי התנהגות התינוק במהלך היום.

אין קריטריון מוסכם לגבי קביעת אבחנה מהי הפרעה בתחום שינה אצל תינוקות, אבל הספרות המדעית מתייחסת בדרך כלל אל תינוק המתעורר (בידיעת ההורה) לפחות 3 פעמים בלילה, מספר פעמים בשבוע – כאל תינוק בעל הפרעת שינה.

בגלל העובדה שיקיצות ליליות קצרות מאפיינות את מרבית התינוקות והדבר נחשב כתופעה טבעית, בעצם ניתן לקבוע שההבדל המשמעותי בין התינוק שישן ברציפות סבירה לבין התינוק המתעורר, היא מידת יכולתו של תינוק להרדם לבדו ללא עזרת הוריו.

למרות שבציבור וגם בקרב יועצות שינה ומטפלים שונים בתחום הפרעות שינה של תינוקות, מתייחסים אל יקיצות ואל קשיי הרדמות כאל תופעה חולפת, מחקרים בתחום שנת תינוקות מראים כי ההפרעות מתמידות אצל לפחות 50% מהילדים. מחקר אחד אף הראה כי 84% מהילדים שלקו בהפרעת שינה כשהיו בני שנה-שלוש, עדיין לקו בהפרעת שינה גם כעבור 3 שנים.

שינה של תינוקות יכולה להיות מושפעת מגורמים שונים כמו גורמים פיזיולוגיים ופסיכו-חברתיים ונמצא קשר בין דפוסי השינה של תינוקות לבין אותם משתנים. גורמים פיזיולוגיים ורפואיים יכולים להוביל להפרעות שינה כמו למשל הפרעת דום נשימה בשינה, מחלות שמשפיעות על מערכת הנשימה, מחלות כמו שפעת שגורמות לגודש נוזלים ומכאן להתעוררויות תכופות בלילה ועוד. מחלות שנוטות לחזור על עצמן כגון דלקות אוזניים, ריפלוקס, אלרגיות וקוליק, יכולות גם הן להפריע לשנת התינוק.

הקשר בין טמפרמנט לבין דפוסי שינה של תינוקות 

אופיו של תינוק נקבע טרם לידתו ומחקרים מראים שתינוקות עם מזג “קשה” (תינוקות רגישים יותר לשינויים, בוכים יותר, מסתגלים בקושי רב יותר לסביבה, מתקשים לסגל שגרה יומיומית מסודרת וכו’) שהדעה הרווחת היא כי כ- 10% מכלל התינוקות נחשבים לכאלה, ישנים כשעתיים פחות בלילה וכשעה פחות במשך היום, מתינוקות שמוגדרים כבעלי טמפרמנט “קל”. הסיבה לכך היא שיש להם יכולת הסתגלות נמוכה יחסית לחיים מחוץ לרחם והם מתקשים להסתגל לחיים שאחרי הלידה. אפשר גם לראות של”בעלי מזג קשה” יש סף תחושתי נמוך וסף גירוי נמוך.

כדי להירדם, תינוק צריך להתנתק מהסביבה החיצונית ולהפסיק להגיב לגירויים כמו אנשים, רעש, אור, טמפרטורה וכן להתנתק מאותות פנימיים של כאב, אי נוחות ורעב. תינוקות שרגישים לגירויים מתקשים להתנתק מהגירויים הסביבתיים והדבר פוגע ביכולתם להירגע ולהירדם ולישון שינה רציפה. התינוקות האלו מתקשים לווסת את עוצמת התחושות שלהם וזו הסיבה לכך שהם בוכים לעיתים קרובות, מתקשים בשינה ועלולים להתקשות מאד בשינוי או מעבר, כמו כניסה ויציאה מהאמבטיה או יציאה מהבית למקום כלשהו, שינוי בסדר היום או כל שינוי אחר.

השפעות של גורמים פסיכולוגים וחברתיים על שנת תינוקות

הגורמים הפסיכו-חברתיים שנמצאו קשורים אל דפוסי שינה / בעיות שינה של תינוקות אפשר למנות:

השפעות תרבותיות וחברתיות – כמו נורמות חברתיות לגבי השינה המשותפת.

גורמי לחץ – חשיפה לטראומה או לחצים יומיומיים כמו שינויי מסגרת.

גורמים הוריים – אישיות, תפיסות הוריות ופסיכופתולוגיות.

גורמים הקשורים לאינטראקציה בין ההורה לתינוק – דפוס ההיקשרות, שיטות הרגעה וכו’.

מחקרים מצאו קשר ברור בין מעורבות ההורים בהרדמת התינוק, לבין הקושי של התינוק להירדם ולנטייתו להתעורר בלילה וזאת מאחר שתינוק מצפה להתעורר במקום בו נרדם. תינוק שנרדם בכוחות עצמו בלילה, לא יבהל ולא יצטרך את עזרת מטפליו על מנת לשוב ולהרדם, כל זמן שאינו רעב / רטוב / חולה.

על מנת לשמור על רצף שינה על התינוק ללמוד להרגיע את עצמו. זהו תהליך לא קל ליישום, במיוחד להורים צעירים ודואגים, אך מחקרים מוכיחים כי ניתן להניח תינוקות ערים, שבעים ולא מרוטים מעייפות במיטותיהם והם ילמדו להרדם לבד ולחדש את שנתם אם יתעוררו בלילה וזאת להבדיל מתינוקות שהונחו ישנים במיטתם והיו זקוקים לעזרת הוריהם על מנת להרדם שוב – על אף שאינם רעבים או סובלים מאי נוחות כלשהי.

תינוקות שבילו זמן ממושך מחוץ למיטותיהם, התקשו יותר להרגיע את עצמם ולהירדם לבד, לעומת תינוקות שבילו זמן רב יותר במיטתם ושהיו להם לכן הזדמנויות רבות יותר להרגיע את עצמם. בנוסף נמצא במחקר זה, כי תינוקות להורים שהשהו את כניסתם לחדר התינוק בתהליך ההירדמות, פיתחו במהלך השנה הראשונה יכולת טובה יותר להרגעה עצמית.

מחקר נוסף בדק את ההתנהגויות ההורית הקשורות לקיומן של הפרעות שינה. החוקרים מצאו כי התנהגות מוגברת של הרגעה גופנית פעילה (פיזית אקטיבית), כמו לקחת את התינוק על הידיים, לקפץ איתו על כדור פיזיו וכו’, בצרוף עם שימוש מופחת בהתנהגויות של עידוד עצמאות, כמו חפץ מעבר או מוזיקה מרגיעה, היו קשורים לקיומן של הפרעות השינה. גם הורים לתינוקות ללא הפרעות שינה השתמשו בשיטות של הרגעה גופנית, אבל יישמו את השיטות האלה לצד שיטות לעידוד אוטונומיה של התינוק ולא במקומן. המסקנה הייתה שכדי לפתח הרגלי שינה טובים בתינוק, חשוב לאזן בין השיטות ולא להשתמש באופן מופרז בשיטה אחת. ככל שהורים התחילו את שיטות עידוד האוטונומיה מאוחר יותר כך הפרעות השינה היו מתמידות ועיקשות יותר.

תוצאות מחקרים אלה מצביעות על האפשרות, שמעורבות מוגברת של ההורים בתהליך ההשכבה וההירגעות מקשה על התינוק לפתח כישורי הרגעה משל עצמו. בנוסף, ייתכן שמעורבות ההורים מתגמלת את הילד במידה כזו, שהוא אינו רוצה להיפרד ולהירדם. עם זאת, יש להביא בחשבון את האפשרות שתינוקות בעלי מזג סוער – שהם מראש קשים יותר להרגעה – דורשים יותר את מעורבות ההורים, בהשוואה לתינוקות “המלמדים” את ההורים שהנוכחות שלהם אינה חיונית.

שתהייה לכולכם שינה טובה.

צוות ייעוץ הרגלי שינה לתינוקות – מרכז אמא אדמה

כתבות נוספות

קורס דולות לאחר לידה


מיילדת

מיילדת – מיילדות ברוכות הבאות אל דף מיילדת – מתחם המיילדות באתר אמא אדמה – הריון, לידה והורות. באתר אמא אדמה יש מקום לכולן, יש פינות,


שרי קרוכמל

לפני “אודות”, נתחיל ב”תולדות”… הקשר הראשון שלי עם עולם הרפואה והבריאות החל  בצבא. קורס חובשות, קורס חובשים תעופתיים ושרות כחובשת


    השאר תגובה

    03-3810022

    רחוב הבנים 14, כניסה ב’, הוד השרון





    ©All rights reserved to Ema Adama