חזרה
טיול שביל התפוזים

הטור של מאיה, טור מס’ 10 – טיול משפחתי בחורף – יום המשפחה – תפוזים ועוד פירות הדר

שביל התפוזים – לקטוף, לסחוט ולשתות
במסגרת פעילות גן הילדים של תמר שלי, יצאנו ביום שישי לפני כמה שבועות לפעילות משפחתית נחמדה ב”שביל התפוזים” שבלב הפרדסים באיזור חדרה. אני אומנם עשויה להשמע כמו פרסומת למקום, אבל פשוט נהננו מאוד מהטיול ומהביקור ורציתי לשתף.

הגשם ירד רק כמה שעות קודם ליציאתנו, אבל השמש כבר יצאה וחיממה אותנו והיה מאד נעים בחוץ, ממש יום נפלא לקטיף תפוזים (בימי גשם, שלצערנו אינם מרובים, המקום סגור וכדאי לברר לפני שיוצאים).

“שביל התפוזים” הוא בעצם פרדס שלם של תפוזים טעימים להפליא, אשר לפני כמה שנים הפך להיות אתר אטרקציות של בילוי בחיק הטבע לכל המשפחה, בהשראת הספר המפורסם של נחום גוטמן – “שביל קליפות התפוזים”. הפארק החדש שנבנה בתוך הפרדס בן עשרות השנים, שומר על צביונו הטבעי וכמו שמקימיו מעידים עליו באתר האינטרנט שלהם (www.shvil-hatapuzim.com): “קסמו של ‘שביל התפוזים’ נולד מתוך החלום ליצור מקום בו האדם מכבד את הטבע כמו גם את האדם שלצידו”.

בפארק יש משטחי דשא רחבים, מתקני שעשועים לילדים, מקומות ישיבה להורים וכמובן – הדרכה צמודה על פירות הדר. המדריכה הראתה לנו איזה סוגים של פירות הדר קיימים, הסבירה מה ההבדל בין הטעמים שלהם, איך סוחטים מיץ תפוזים טבעי ובאיזו צורה כדאי לקטוף אותם מהעץ כדי שלא ייפגעו.

אין מה לדאוג – ההדרכה ניתנת במשך כמה דקות על ידי מדריכים נחמדים, כך שזה לא מעיק בכלל. כל הילדים ישבו מרותקים והקשיבו, למרות גילם הצעיר. אחרי שהמדריכה סיימה את הדברים, היא חילקה לכל ילד תרמיל קטנטן וחמוד לקטיף התפוזים. היה ממש מקסים ומהנה לראות את כל הילדוד’ס הקטנים מוכנים עם תרמילים על הצד, כדי לצאת לפרדס ולקטוף.

לטיול יצאנו..
אז יצאנו לעבר הפרדס. השבילים בין העצים היו בוציים משהו, בגלל הגשם שכאמור ירד כמה שעות קודם. העלים שעל העצים היו רטובים וכך גם התפוזים, אבל למי אכפת. זה היה תענוג לראות את הילדים ניהנים כל כך מהחוויה. צעדנו בין שבילי העצים וקטפנו הרבה מאוד תפוזים. תמר שלי הכניסה לתוך התרמיל כל כך הרבה תפוזים, עד שהוא התמלא ממש והיה כבד, אבל היא התעקשה לסחוב אותו לבד. היא רצתה להיות עצמאית עד הסוף…

אחרי ששוטטנו בין העצים הגענו למקום פתוח שבו היו שולחנות ועליהם מסחטות מיץ וכוסות. כל הילדים רוקנו את התרמילים אל תוך ארגז גדול שניצב לו באמצע, וכל פעם הלכנו להביא עוד ועוד תפוזים לסחיטה. חווית הסחיטה העצמית הייתה אדירה. הסתכלתי לתמר בעיניים וראיתי רק אושר!!! הכוס מתמלאת במיץ תפוזים טרי וריחני שהיא בעצמה סחטה (כמובן שעזרנו לה… אבל היא הייתה בטוחה שזו הייתה המלאכה שלה בלבד, וזה מה שחשוב).

מאז שתמר למדה לשתות מכוס, עוד לא ראיתי אותה שותה בלי סוף. היא שתתה ושתתה ושתתה, אולי 3 כוסות מיץ מלאות ואני רצינית לגמרי. אלה היו תפוזים מיוחדים למיץ והם היו כל כך מתוקים, שמתחשק לשתות מהם עוד ועוד.

הסיפורים שאחר כך
גם שבוע לאחר ההרפתקה ב”שביל התפוזים”, תמר שלי לא הפסיקה לדבר ולספר בהתלהבות על זה שהיא קטפה מהעץ, סחטה מיץ ושתתה אותו. זאת הייתה חוויה מיוחדת מאוד בשבילה (האמת, גם בשבילי). היא אפילו ביקשה לחזור לשם ולקטוף עוד ועוד תפוזים. פשוט משהו מדהים, לא זכור לי דבר כזה שהיא דיברה על משהו בלי סוף…

חוויה של ממש
הפעילות ב”שביל התפוזים” מתאימה לכל הגילאים מילדי הגן ועד בית הספר היסודי. הם עורכים במקום ימי פעילות מאורגנים ומודרכים במיוחד עבור הגילאים האלה, כשבגילאים קטנים ממש, ההורים מלווים את הילדים. נדמה לי שאפשר לבוא לשם גם במסגרת משפחתית. בקיצור, אני ממליצה על המקום בחום גדול. זה יכול להיות חלק מטיול של שבת, או בהזדמנות אחרת וזו בהחלט חוויה נהדרת, גם לילדים וגם לנו כהורים, במיוחד כשאנחנו רואים אותם ניהנים. הכניסה כמובן כרוכה בתשלום וכוללת אכילת תפוזים במקום כמה שרוצים ואפשרות לקניית תפוזים הבייתה במחיר מוזל.

במאמר מוסגר, עוד משהו אישי משלי – ב”שביל התפוזים” ממליצים לבוא מצויידים בשקיות ניילון ולשים אותן על הנעליים, כדי שהנעליים לא יתלכלכו, אבל אני העדפתי שהנעליים של תמר יתלכלכו, מאשר שהיא תחליק בבוץ. זה נראה לי קצת מסוכן להכניס את הרגליים לתוך שקיות ניילון ולהתהלך איתן בבוץ ואולי פשוט עדיף להצטייד במגפיים. אבל חוץ מזה, מה עם החוויה? באיזה עוד הזדמנויות ילדים עירוניים של ימינו יכולים להתלכלך קצת בבוץ של פרדס אחרי הגשם?

להתראות בטורים הבאים,
מאיה רוזנצויג

כתבות נוספות

תיקון חווית לידה


קורס דולות לאחר לידה


מיילדת

מיילדת – מיילדות ברוכות הבאות אל דף מיילדת – מתחם המיילדות באתר אמא אדמה – הריון, לידה והורות. באתר אמא אדמה יש מקום לכולן, יש פינות,


    השאר תגובה

    03-3810022

    רחוב הבנים 14, כניסה ב’, הוד השרון





    ©All rights reserved to Ema Adama