חזרה
מושגים בחדר לידה

התערבויות ופתולוגיות בחדר לידה

ברדיקרדיה – דופק נמוך של העובר

דופק נורמאלי של העובר נע בין 120 ל-160 פעימות בדקה.

כאשר יש ברדיקרדיה דופק העובר יורד מהנורמה, כמובן המשמעויות שונות אם הדופק ירד באופן חד פעמי או מספר פעמים ומה משך כל האטה. הצוות המיילדותי מומחה בזיהוי ומעקב אחר הדופק העוברי ומגיב בהתאם.

טכיקרדיה – דופק מהיר של העובר

מעל 160 פעימות בדקה. גם כאן המשמעויות הן שונות והצוות ערוך לפעול בהתאם לצורך ולתת לכם הסבר מלא.

מים מקוניאלים

כאשר התינוק מפריש את הצואה הראשונית בתוך מי השפיר. המים יכולים להיראות עכורים ירקרקים. מצב זה יכול להעיד על מצוקת עובר. הצוות מתייחס בהתאם, לפי מידת העכירותוביחס למוניטור. כמובן, מומלץ בכל מקרה של ירידת מים להגיע לחדר לידה, ובטח אם המים עכורים.

פיטוצין / אוקסיטוצין

פיטוצין הוא הורמון סינתטי, בו משתמשים כדי לעורר צירים וכדי לקדם את הלידה. זהו למעשה התחליף להורמון הטבעי, אוקסיטוצין, הנקרא גם הורמון האהבה. האוקסיטוצין מופרש בגוף בזמן לידה והנקה ומעורר את כיווץ הרחם.

פטידין

הפטוידין הוא חומר הניתן ליולדת בד”כ בשילוב עם פנרגן כמשכך כאב – מכונה גם “טשטוש”. מרדים לכשעתיים.

גז צחוק = נייטרוס

זהו משכך כאבים הניתן דרך מסכת חמצן, המכיל גז צחוק עם חמצן. ידידותי לך ולעוברך דורש שיתוף פעולה מצדך ונותן לך תחושת שליטה.

אפידורל

מרדים חלק תחתון של הגוף מהמותניים ומטה ומעלים את תחושת הכאב. ניתן לשימוש עד סוף הלידה. ניתן רק ע”י רופא מרדים.

מומלץ לקרוא הרחבה בנושא אפידורל.

אפיזיוטומי / חיתוך החיץ / אפי נו

לפעמים כדי להרחיב את פתח הנרתיק, נאלצת המיילדת לבצע חיתוך אלכסוני באזור החיץ. החיתוך נעשה בהרדמה מקומית או בזמן ציר, לפי שיקול דעתה של המיילדת ורק במקרה הצורך.

כדי לנסות להימנע מהחיתוך (המכאיב ומאריך את משך השיקום לאחר הלידה) מומלץ:

לעשות עיסוי פירנאום משבוע 36 ו/או להשתמש במאמן לידה אפי-נו.

מומלץ לקרוא הרחבה בנושא עיסוי פרינאום – אפי נו

מוניטור

מכשיר בעל שני מתמרים (חיישנים). האחד בודק כמות ואיכות צירים, שני בודק דופק עוברי. תוצאות הבדיקה מתורגמות לרישום על דף נע.

עירוי

כל יולדת, אלא אם בחרה בלידה טבעית, מחוברת לעירוי נוזלים, כיוון שבזמן הלידה היולדת בצום.

בדיקות

דם, שתן, חום, לחץ דם, בדיקה וגינלית. נועדו כדי לתת תמונת מצב על בריאותך ונתונים לגבי  התקדמות תהליך הלידה.

חוקן

זכות – לא חובה. החוקן נעשה ע”י שני נרות גליצרין או החדרת מים שומניים לרקטום. אפשר להתכונן לבד בבית או להיעזר במיילדת בחדר לידה.

סטריפינג

פעולה הנעשית ע”י הרופא למטרת זירוז לידה, תוך כדי בדיקה וגינלית. הרופא מפריד באצבעותיו בין קרומי מי השפיר לצוואר הרחם ובכך גורם להפרשת פרוסטגלנדינים המייצרים צירי לידה. הפעולה עלולה להכאיב במידת מה. אינך נשארת לאשפוז לאחר מכן.

מומלץ לקרוא הרחבה בנושא זירוז לידה – סטריפינג

זירוז – זרוז לידה

בשל סיבות שונות כמו: לידה שלא מתחילה עד שבוע 41, הערכת משקל תינוק גדול או קטן לגילו, ירידת מים ללא צירים, סיכונים בריאותיים של היולדת כמו סכרת הריון לא מאוזנת, רעלת הריון ועוד יש להתחיל בהשראת לידה.

לעתים עקב חוסר התקדמות של לידה שהתחילה יש צורך במתן זירוז.

בהתאם לנתונים שייאספו לאחר בדיקתך ובהתייעצות עם הצוות המטפל יוחלט על סוג הזירוז, להלן אפשרויות זירוז שונות:

פרופס החדרה של מעין טמפון לעומק הנרתיק, המפריש חומרים המרככים את צוואר הרחם, שיזרזו את הצירים. תגובה מתרחשת כ 5-6 שעות לאחר ההחדרה. מחייב אשפוז בבית היולדות.

בלון – החדרת צינורית גמישה לצוואר הרחם וניפוח בלון בעזרת נוזלים. הבלון לוחץ על צוואר הרחם וגורם להתחלת צירים. מחייב אשפוז בבית היולדות.

פיטוצין – נוזל תרופתי הניתן לווריד דרך עירוי, באופן מבוקר ביותר, דרך מכשיר סופר טיפות. ניתן להעלות או להוריד את המינון לפי הצורך עד להתקדמות לידה הרצויה. ניתן בתוך חדר לידה.

פקיעת מים – פקיעה יזומה של שק מי השפיר גורמת לזירוז, ע”י שחרור פרוסטגלנדינים המצויים במי השפיר. נעשה בתהליך הלידה ע”י רופא או מיילדת.

לידה מכשירנית

במקרים בהם יש צורך לעזור לעובר לצאת לאוויר העולם ולאחר שיקול רפואי יוחלט על אחת מהדרכים הבאות:

ואקום – משאבה שבקצה שלה כיפה המוצמדת לגולגולת התינוק ומסייעת במשיכתו החוצה. השימוש בואקום (עקרון היניקה) נעשה ע”י רופא. הפעולה נעשית בתנאים מאוד ברורים של פתיחה ומחיקה מלאים וראש העובר עבר את הספינות. בחדר יהיו נוכחים מיילדת ורופא יילודים. הסיבה לשימוש בואקום יכולה להיות אימהית, כאשר היולדת אינה מצליחה לדחוף את תינוקה החוצה, כעבור שעתיים או שלוש מפתיחה מלאה, או מסיבה עוברית, כמו מצוקה עוברית או כשזווית הראש בעייתית.

מלקחיים – שתי כפות מתכת שבעזרתן הרופא אוחז את שני צידי ראש התינוק, ומסייע לו לצאת החוצה. שיטה זו כבר כמעט ואינה בשימוש בחדרי הלידה.

ניתוח קיסרי – מוזמן (אלקטיבי) או דחוף (בתוך תהליך הלידה). כאשר הניתוח מוזמן יש מספיק זמן לקבל ולעכל את כל המידע. ניתן “ליהנות” מהכנה נפשית מוקדמת. במקרים של ניתוח דחוף יתכן ולא יהיה מספיק זמן להסברים עמוקים. בכל מצב גם אם צריך למהר לחדר ניתוח, הקפידו לקבל את המידע הדרוש במהירות וביעילות. סיבות אפשריות למעבר לניתוח קיסרי הן סיבות אימהיות או עובריות כגון מצוקה, חוסר התקדמות בלידה, כאשר העובר לא עובר דרך הספינות מעל ל 3 שעות מפתיחה מלאה. את הניתוח מבצע רופא גניקולוג ובחדר ניתוח יהיו נוכחים רופאים, רופא מרדים, אחיות חדר ניתוח ומיילדת שתלווה את היולדת בתהליך ואת התינוק לתינוקיה. ניתן לשאול אם בן הזוג יוכל להיכנס ולהיות אתך. בדרך כלל הניתוח נעשה בהרדמה אפידוראלית, כלומר את ערה, שומעת ורואה את תינוקך, אך לא חשה כאבים. לאחר הניתוח תועברי לחדר התאוששות.

זמן אשפוז לאחר ניתוח קיסרי הוא כ-5 ימים, לעומת אשפוז לאחר לידה רגילה הנמשך 48 שעות. סיבוכים אפשריים: דימום, זיהום, הידבקויות פנימיות, פתיחת התפרים, כמו בניתוחים רגילים.

יש לציין כי מוטיבציית ההחלמה של היולדת היא גבוהה, בשל היותה צעירה ובריאה וכמהה לטפל בתינוקה.

אפשרי בהחלט להצליח בתהליך ההנקה למרות הניתוח הקיסרי.

טיפים לאחר ניתוח קיסרי 

  • גייסו את עזרת המשפחה לימים הראשונים הן בבית החולים והן בבית. 
  • רצוי שהמפגש הראשון עם התינוק, ליצירת הבונדינג יתקיים בהקדם.
  • כדאי לנסות להתחיל להניק ברגע שניתן.
  • ניתן להתמודד עם הכאבים על ידי שימוש במשככי כאבים. 
  • צפי להתאוששות הדרגתית מבחינת תפקוד פיזי ורגשי.
  • אלופירסט – תרסיס טבעי להקלה על הכאב ולחיטוי התפרים . פרטים אודות תרסיס אלופירסט
  • אל תהססי להתקלח במים פושרים, למניעת זיהום ולהקלה על הכאבים.
  • כדאי להרבות במנוחה.
  • זכרי –  גם ניתוח קיסרי הוא סוג של לידה. 

לסיכום

במהלך הלידה תוכלו לקבל הסבר מקצועי מהצוות לגבי כל מתן טיפול, תכנית טיפול או התערבות רפואית.

תוכלו לשאול שאלות, לבדוק אפשרויות וחלופות שונות, ולשקול את היתרונות והחסרונות של כל הליך.

לא תמיד יהיה באפשרותכם לבחור את הטיפול הרצוי לכם, היות שלצוות המיומן שיקולים  רפואיים ומקצועיים.

היו פתוחים וקשובים, הסברים והדרכות חשובים להבנה ולהפחתת החרדה.

תנו אמון בצוות. עבדו יחדיו. כשאתם מבינים מה קורה, קל יותר לעבור את התהליך ולקבלו, כך חווית הלידה נשארת בזיכרונכם כטובה יותר.

כמה מילים על כאב והמשאבים הפנימיים….

כל אישה מכילה בתוכה מטען בסיסי טבעי ומולד השומר עליה מפני כאבים. מנגנון זה עוזר רבות בעת הצירים. משמעות הדבר היא שבכל שלב משלבי הלידה, ההתמודדות עם הצירים תהיה ע”י דחף אינסטינקטיבי, שיבוא לידי ביטוי בתנועה והזזת האגן, נשימה ונשיפה, השמעת קולות, הבעות פנים ועוד. נסי לשמור על אינסטינקט זה.

הפחד והזיכרון מהכאב, עשויים לכווץ אותך, נסי להיות מודעת לכך, התכונני, תרגלי, למדי ונסי להרפות.

אפשרי לעצמך להיתמך ע”י בן זוגך והסביבה, אפשרי לכאב להנחות אותך לתנוחות האופטימליות עבורך.

אפשרי לעצמך ללדת מתוך שמחה.

שתהיה לך לידה טובה וחוויתית.

כתבות נוספות

תיקון חווית לידה


קורס דולות לאחר לידה


מיילדת

מיילדת – מיילדות ברוכות הבאות אל דף מיילדת – מתחם המיילדות באתר אמא אדמה – הריון, לידה והורות. באתר אמא אדמה יש מקום לכולן, יש פינות,


    השאר תגובה

    03-3810022

    רחוב הבנים 14, כניסה ב’, הוד השרון





    ©All rights reserved to Ema Adama
    לימודי NLP