צילומי משפחה או “תיעוד התא המשפחתי” הוא אחד השימושים הבסיסיים במצלמה לאורך ההיסטוריה והסיבה העיקריות לרכישת מצלמות במשפחות רבות. נסו להיזכר ותראו איך כמעט בכל בית יש אחד מהבאים: בוידעם עם ארגז מלא צילומים משפחתיים או שקיות ובהן צילומי משפחה / מגירות עמוסות באלבומים / מדפים עם צילומים לתצוגה המצטברים במהלך השנים. גם לאורך ההיסטוריה הקצרה של הצילום (כ-150 שנה) צילום בני משפחה ותיעוד קרובי המשפחה הוא נושא שכיח וקבוע.

צילומי משפחה – מדוע חשוב לצלם את המשפחה ואת עצמנו?

· ככל שהזמן עובר אנחנו ובעיקר ילדים משתנים תדיר ובקצב. אין ביכולתנו לזכור את השינויים הקטנים כגדולים לאורך זמן, לפחות לא חלק נכבד מהם. התמונות מתעדות את החיצוניות שלנו כמו גם מצבים נפשיים לאורך שנים ארוכות.

· ביומיום השגרה שוחקת, אך טיולים ברחבי העולם, מסיבות, דירות חדשות, הרחבת המשפחה, כינוסים משפחתיים ואירועים חברתיים אחרים יוצרים אצלנו שמחה וגיוון. טראומות ואכזבות אנחנו נוטים לשמר בזיכרון הרבה יותר מרגעים שמחים; פשוטים ככל שיהיו הם נותנים לנו drive וחמצן להמשיך ברגעים קשים ומשמעות לחיים שגרתיים ורפטטיביים. תמונות עוזרות לנו להיזכר באותם רגעים שמחים.

· תיעוד הלך החיים של המשפחה במהלך השנים. שימור לדורות של התא המשפחתי.

איך ליצור תמונה טובה? 10 דגשים טרם לחיצה.

· קומפוזיציה – סידור האלמנטים בתמונה; המטרה שלנו כצלמים ליצור תמונה מעניינת ושתכיל את הפרטים שחשוב לנו להעביר/לשמר. יש לשים לב שכל ההאנשים שרצינו שייכנסו לתמונה אכן נמצאים בתוך התמונה אך גם מהו הרקע של התמונה? האם הוא מעניין גם? (קיר לבן מול קיר עם טאפט לדוגמא)

· תשומת לב ל-4 קצוות הפריים – על מנת שהתמונה תהייה מעניינת ולא משעממת מצד אחד ומצד שני שלא ייכנסו לנו דברים שלא מעוניינים בהם לתמונה יש לשים לב לכל 4 הפינות של התמונה טרם צילמנו. יש לנו נטייה להסתכל רק על האדם אותו הולכים לצלם ולשכוח שהתמונה היא מרובע בעל 4 פינות מסביב לאדם הזה!!

ניתן להזיז את האדם, לצרף אלמנטים או כל דרך יצירתית שנבחר למלא או לנקות את הפריים מאובייקטים שמופיעים/ חסרים בקצוות הפריים.

· להשאיר רווחים – במצלמות “פוקט” מתבוננים דרך חלון העינית ומצלמים דרך העדשה, שבדר”כ נמוכה מהעינית וממרוכזת. כלומר יש הבדל בין מה שרואים לבין מה שיוצא בתמונה, בעיקר כאשר מצלמם אובייקטים מקרוב (לדוגמא: פנים) יש סיכוי שחלק מנושא התמונה ייחתך אם לא נשאיר רווח בצדדים. כאשר מצלמים אובייקטים רחוקים כמו נוף ההבדל מתקזז ואין בעיה.

· זווית צילום – זווית הצילום היא רבת חשיבות. מרגע שסידרנו את הקומפוזיציה את המרכיבים שלה יש להחליט איך ואיפה תעמוד המצלמה.

זווית צילום תחתונה, מלמטה למעלה, תגרום להאדרה של האדם אותו נצלם. (זווית צילום זו נהוגה בצילום פוליטיקאים ואנשי צבא). מצד שני, גם צילומי דוגמנות בדר”כ נעשים מאותה הזווית וזאת על מנת לגרום לדוגמנית להראות יותר ארוכה/גבוהה.

יש לזכור, שזווית צילום זו מתאימה יותר כשמצלמים מרחוק ואת כל הגוף או מרביתו ופחות מתאימה לצילומי פנים כיוון שאז ייווצר עיוות של פני המצולם ובעיקר נגרום לו להיראות בעל סנטר גדול יותר ופנים רחבות.

· אור / תאורה – האם אנחנו מצלמים בחוץ או בבית?

כאשר אנו נמצאים בבית אנחנו יוצרים עולם. לא רק שניתן לשנות ולמקם מחדש כמעט כל דבר בבית הרי שאנו יכולים לשנות גם את כיוון האור ע”י שימוש במנורת שולחן כתוספת/החלפת תאורה קיימת או מיקום הדמות ליד החלון לקבלת אור טבעי ורך.

מהיכן מגיע האור?

אור ישיר משטח בדר”כ את תווי הפנים. זה יכול להיות חיובי כשאני מנסים להעלים קמטים אולם אז תיווצר תמונה עם מעט משחקי אור וצל והיא תראה “שטוחה”.

אור אחורי, כלומר נמצא בגב המצולם ומול המצלמה יכול “לשרוף” את התמונה אם השמש תיכנס לתוך העדשה אך אם הדמות או כל אובייקט אחר יסתיר את השמש מן העדשה ייווצר אור מיוחד מאד שיישווה לדמות תחושה מיסטית.

אור צידי תורם ליצירת טקסטורה מוגברת בתמונה על ידי משחקי אור וצל. אופציה זו מצוינת לצילום ארכיטקטורה או אדם נשען על עץ נאמר. הטקס’ תהייה יותר מורגשת.

אור ב°45 מלמעלה- תאורה קלאסית לצילומי פורטרט (דיוקן). הפנים מקבלות כיסוי ל2 צדדים בתוספת משחקי אור וצל שיוצרים עניין ועומק.

**זכרו, אמנם אנו לא יכולים להזיז את השמש אך אנו יכולים לשלוט על המצולמים שלנו ועל מיקום המצלמה. כך גם האור הנופל על המצולם ישתנה בהתאם.

· פוקוס – מיקוד מושלם. אפשרי במרחק אחד בלבד, קו רוחב אחד. יש לשים לב על מה או מי אנחנו שמים את הפוקוס ושאנו עושים זאת נכון. פוקוס אוטומטי (המצלמה יוצרת את הפוקוס על פי נקודות שקיימות במצלמה) יכול לעזור לפקס על המקום המבוקש.

· עומק שדה – המרחב שלפני ומאחורי הנושא בתמונה בה הנושא עדיין חד.

עומק השדה משמש אותנו לבידוד הנושא מהרקע- עומק שדה קטן מכונה “רדוד” או “צר” יכול להתאים לצילום פורטרט יחיד לדוגמא כאשר הדמות בפוקוס בעוד הרקע מטושטש. פוקוס רחב מאוד מכסה את מרבית או כל אזורי התמונה- עומק שדה גדול מכונה “רחב” ומתאים בעיקר לצילומי נוף או לצילום משפחתי רחב וגדוש אנשים במיקומים שונים.

· חצובה / מיקום סטטי של המצלמה – כאשר מצלמים באור חלש יחסית, יום מעונן, דמדומים, במצלמות יותר משוכללות מעט יש אפשרות שהמצלמה תיתן חשיפה איטית יותר, מה שאומר שהתמונה עלולה להימרח. במצב כזה מומלץ להשתמש בחצובה או להניח את המצלמה במקום יציב ואופקי (כמו חומה).

· צילום עצמי / שימוש בטיימר – כאשר אנו רוצים לצלם את עצמנו או להשתתף בצילום קבוצתי יש

א. לכוון את המצלמה על חצובה, להסתכל שכולם נכנסים בתמונה לוודא שגם לנו יש מקום בתמונה. ב. לכוון את המצלמה למצב השהייה, כלומר, מרגע שנלחץ על הכפתור המצלמה תספור בדר”כ 10 שניות, ותסמן את הזמן הזה ע”י צפצופים והבהובים, ורק אח”כ תצלם. זה הזמן בשבילנו לרוץ ולהתמקם.

· רגש –אחרון חביב ובעיניי חשוב לאין ערוך הוא הרגש שהתמונה מעבירה, במיוחד כאשר מדובר על צילומי משפחה.

גם תמונה מושלמת מבחינה טכנית יכולה להיות משעממת. אולם, התמונות שבד”כ נחרטות בזיכרוננו הן לאו דווקא המושלמות טכנית אלא אלו עם החיוך המיוחד, ההבעה המרתקת, הרגע המיוחד שתפסנו ועוד ועוד אירועים קטנים שיוצרים רגע גדול!

עכשיו, עם מעט יותר ידע והבנה והרבה סבלנות רוצו לצלם את המשפחה!

כתבה: אורית ליטמנוביץ’ – צלמת משפחה, הריון, ילדים. (גם הצילומים בדף זה של אורית)

הדף של אורית ליטמנוביץ’ באינדקס הריון ולידה של אמא אדמה