מאז ומתמיד היה לי פֶטיש לגרביים קטנות ולסינרים של תינוקות. עוד לפני שניצן נולד לא יכולתי לעמוד בפיתוי כשעמדתי מול הסטנדים ברשתות הפארם למיניהן, לכן עוד בטרם נולד כבר היינו מצוידים בכמויות אין סופיות של גרביים מכל הסוגים ומכל הצבעים וגם סינרים קטנים, חמודים ומקושטים. הגרביים מצאו שימוש של לפחות פעם אחת עד שהעברנו אותם לשקיות החורף, אבל הסינרים…

לכולנו יש את החלומות הורודים של איך ומה יהיה כשתינוקינו ייוולד, חלומות המושפעים בעיקר מסרטים, סדרות טלוויזיה ופרסומות. גם לי היו הרבה חלומות, על הנקה מושלמת ללא קשיים וללא כאבים, על טיולים עם העגלה בכל מזג אוויר ו… גם החלום הקטן שבו התינוק שלי יושב בכסא אוכל עם סינר קטן ומקושט, אני יושבת לידו מאכילה אותו והוא אוכל בלי שום בעיות ובלי בלאגן.

החודש ניצן התחיל לאכול מוצקים, הוא ממש אוהב את זה, אבל מה שלא ידעתי עד עכשיו זה שאוכל היא חוויה שכוללת כמעט כל איבר בגוף ושהסינרים הקטנים הבאמת מאד יפים, לא באמת עוזרים כי ברגע שתינוקכם מתחיל לאכול הם נשארים בגדר יפים בלבד. הם כל כך קטנים בדרך כלל שהם לא באמת מכסים מספיק ובנוסף האוכל אשר נשפך עליהם לא יורד בקלות ומשאיר כתמים.

אז מה כן, אתן שואלות? סינרי פלסטיק היא התשובה שלי, סינרי פלסטיק שנשטפים בקלות ושהם לרוב גם הרבה יותר גדולים. קיים מגוון מאוד גדול של סינרים בשוק, אנחנו אישית קנינו שני סינרים של פו הדוב, הם עלו 13 ₪ כל אחד ובחרנו אותם בעיקר בגלל שהם היו הכי גדולים, אבל המבחר גדול ואתן יכולות לבחור לפי הטעם שלכן.

בנוסף יש גם סינרים חד פעמיים לנשיאה בתיק, גם הם זולים ומאוד נוחים. חוץ מזה אם אתם מאכילים אותם בבית, במיוחד בימים חמים אלו, אל תפחדו להאכיל אותם גם בלי בגדים, אז מקסימום אם הם קצת מתלכלכים, שוטפים אותם בקלילות קיצית שגם מרעננת.

אם בכל זאת קניתן או קיבלתן סינרים קטנים מבד וכמו אצלנו הם שוכבים בצד ללא שימוש ובמקרה יש לכן מנשא של בייבי ביורן, אז יש לי טיפ קטן. בטח קורה שתינוקכם “לועס” את המנשא ללא הרף, בעיה המוכרת גם לאנשי בייבי ביורן ולכן הם מוכרים ביב (Bib) למנשא, סוג של כיסוי בד קטן על החלק הקדמי של המנשא, אך במקום להוציא עשרות שקלים על ביב ניתן להשתמש באותם סינרים קטנים ומיותמים.

והנה עוד כמה טיפים שיעזרו לכן לחסוך קצת כסף…

אני בטוחה שכולכן הספקתן לחוות כבר את התסריט הבא:

אתן מחזיקות את הקטנטן שלכם ולפתע אתן מריחות משהו בחיתול, חשוד כקקי. אתן שמות אותו על שידת ההחתלה, מורידות לו את המכנסיים והכתם על הבגד גוף החדש מסגיר שאכן צדקתן. מתבאסות קצת על הבגד גוף, אבל באותו רגע מניחות אותו בצד, גם אנחנו נניח אותו לרגע בצד, אחר כך נטפל בו. אתן ממשיכות עם ההחתלה, פותחות את החיתול ומתחילות במלאכת הניקוי ובדיוק ברגע זה מרגישות זרם קטן של נוזל חמים, כן, זהו תינוקכן המשתין עליכן בקשת, במלוא מובן המילה.

מתי זה קורה, תמיד ברגע הכי בלתי רצוי וצפוי, לרוב ממש שניה לפני שאתן סוגרות את החיתול החדש. מי שכבר צברה ניסיון בעניין, בטח מצאה לעצמה פטנט למניעת התאונה, יש כאלו ששמות מיד בתחילת ההחתלה מגבון, אני למשל מכיוון שניצן נולד בחורף לא רציתי לשים עליו שום דבר קר אז הייתי שמה כמה קוביות נייר טואלט או נייר סופג, אבל הפטנט שהכי אהבתי הוא: לקחת חיתול בד ישן או חדש אבל מהאלו הפשוטים שעולים גרושים, חותכים אותו לרבעים או אפילו לריבועים יותר קטנים, שמים אותם בשידת ההחתלה ובכל החתלה שקיים בה הסיכון, או אם בא לכן בכל החתלה בכלל, אתן שמות עליו ריבוע קטנטן וזה עושה את העבודה.

עכשיו נחזור לבגד גוף החדש, זה עם הכתם. הפתרון הוא ממש פשוט, יותר פשוט מקליה או מכל מלבין אחר ובודאי חסכוני יותר, קיים בארץ בשפע ושייך לכולם – השמש. אתן מכבסות את הבגד מיד ופשוט תולות אותו ליבוש בשמש, פה נגמרה העבודה שלכן, השמש כבר תעשה את השאר וכשתבואו לקחת את הבגד, הוא יהיה כבר יבש וללא כתם, פשוט וחסכוני.

ואם אנחנו מדברות על השמש, עוד טיפ אחד ואחרון להפעם. תינוקות מאוד רגישים לקרני השמש, כל חשיפה לשמש ישר מציקה להם בעיניים ולא מאד בריאה לעור העדין שלהם. אתן יכולות בקלות לרכוש צלייה לעגלה, אבל הפטנט של החיתול הוא המוצלח והזול ביותר, הבעיה היחידה שלו היא שהוא עף וזז בקלות, כאן נכנס לתמונה האטב, או מה שמכונה מקל כביסה. אתן יכולות להשתמש בכל אטב, מהפשוטים מפלסטיק או מעץ, כאלו שקיימים בכל בית, אבל אם ממש בא לכן לגנדר את העגלה אתן יכולות לקנות אטבים מקושטים, יש אותם בכל חנות למוצרי נייר, או מלאכה ואתן יכולות גם לקנות אטבים פשוטים מעץ ולקשט אותם בעצמכן, עם סרטים צבעונים, פרפרים, כפתורים וכל העולה על דעתכן.

ובקשה מכן אם ראיתן משהו זול במיוחד, אם נתקלתן במבצע מטורף או הייתן בחנות שחובה לבקר וגם אם בא לכן שאבדוק משהו עבורכן, כיתבו וספרו לי על כך למייל oritchg@gmail.com.חשוב לי לציין שאף טיפ שכתבתי הפעם, הוא לא לגמרי מקורי שלי ואת כולן קיבלתי מאחדות מכן אך רציתי לשתף את כולכן. זהו המקום להודות לכל מי ששיתפה אותי בטיפים שלה לאמהות ולהזמין אתכן להמשיך לכתוב ולספר לי על טיפ כזה או אחר שכדאי לגלות אותו לכולן…

להתראות בטור הבא,

אורית חיים ג

לקריאת הטורים הקודמים הקליקו – הטור של אורית